ייפוי כוח מתמשך: כל מה שצריך לדעת לפני שמאבדים את הכשירות

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (מעל 18) לקבוע מראש מי יטפל בענייניו וכיצד, במצב שבו יאבד את יכולתו לקבל החלטות בעצמו.  למעשה, זהו סוג של ייפוי כוח המופעל בעתיד, כאשר הממנה (האדם שנותן את ייפוי הכוח) כבר אינו כשיר או מסוגל לטפל בענייניו. ייפוי כוח מתמשך כולל פירוט של מיופה הכוח (האדם שנבחר לפעול בשם הממנה) והנחיות לגבי פעולתו בנושאים האישיים, הרפואיים והרכושיים של הממנה.  ניתן לכלול בו הנחיות מקדימות ברורות, או להשאיר למיופה הכוח שיקול דעת רחב במסגרת הנושאים שהוגדרו.  בשונה מצוואה שמתייחסת למה שקורה לאחר המוות, ייפוי כוח מתמשך נועד להסדיר את העניינים בזמן שהממנה עדיין בחיים אך אינו מסוגל להתנהל באופן עצמאי. כלי משפטי זה נוצר בתיקון לחוק בשנת 2016 (תיקון מס’ 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) כדי לחזק את האוטונומיה של הפרט ולאפשר חלופה למינוי אפוטרופוס כאשר אדם מאבד כושר שיפוט.

ייפוי הכוח המתמשך נערך בעוד הממנה צלול ומבין היטב את משמעות המהלך – עליו להבין את השלכות ייפוי הכוח ואת מטרותיו, ולתת את ההסכמה מרצון חופשי וללא כפייה.  זהו מסמך הסכמי מחייב שנכנס לתוקף רק במועד ובעיקר במצב שנקבע בו – לרוב, בעת שהממנה כבר אינו מסוגל לקבל החלטות עקב הידרדרות קוגניטיבית, מחלה קשה, תאונה או מצב דומה.  ייפוי הכוח יכול לחול על עניינים רחבים מאוד (רכושיים, אישיים ורפואיים), או מוגבלים לנושאים מסוימים, לפי רצון הממנה.  הממנה יכול גם למנות מיופה כוח חליפי למקרה שמיופה הכוח הראשון לא יוכל או לא ירצה לפעול, ויכול לקבוע אם מיופי הכוח יפעלו במשותף או כל אחד לחוד.  חשוב להבין שייפוי כוח מתמשך אינו שולל את זכויותיו של הממנה כל עוד הוא כשיר – הממנה רשאי להמשיך לקבל החלטות בעצמו עד לרגע בו איבד את הכשירות, ואז נכנס ייפוי הכוח לתוקף ומקנה למיופה הכוח את הסמכויות לפי המסמך.

ייפוי כוח מתמשך לעומת ייפוי כוח רגיל

ייפוי כוח רגיל (כללי או ספציפי) הוא ייפוי כוח שבו אדם מעניק לאחר סמכות לפעול בשמו בעניינים מסוימים, אך הוא בדרך כלל מוגבל בזמן ובמצב. ההבדל המהותי הוא שייפוי כוח רגיל תקף כל עוד הממנה כשיר ומסוגל לקבל החלטות, ואילו ייפוי כוח מתמשך מיועד למקרים של אובדן כושר השיפוט של הממנה.  למעשה, ייפוי כוח רגיל פוקע או מתבטל אוטומטית אם הממנה מאבד את כשירותו החוקית (למשל בשל דמנציה מתקדמת או תרדמת), משום שבמצב כזה נדרש אפוטרופוס או הסדר אחר על פי החוק. לעומתו, ייפוי כוח מתמשך ממשיך להיות תקף גם בעת אובדן כושר – הוא נועד בדיוק לגשר על הפער הזה ולמנוע את הצורך באפוטרופסות כשהדבר אפשרי.  כמו כן, ייפוי כוח רגיל לעיתים נועד למטרה ספציפית וקצרת טווח (כגון ביצוע עסקה בנכס, ייצוג בפני רשות, טיפול ענייני בנקאות זמניים וכו'), בעוד שייפוי כוח מתמשך הוא תכנון לטווח ארוך שנועד להכין את הקרקע לניהול כלל ענייניו של אדם במצבי עתיד של חוסר כשירות.

מעבר לכך, ישנם הבדלים נוספים: בתוקף ובפורמליות – ייפוי כוח רגיל ניתן לערוך ללא הליך מיוחד (לעיתים אף ללא עו"ד, אלא אם מדובר למשל בייפוי כוח נוטריוני לעסקאות מקרקעין), ואילו ייפוי כוח מתמשך חייב להיערך בפני עורך דין שהוסמך לכך במיוחד ולהיות מופקד במשרד האפוטרופוס הכללי כתנאי לכניסתו לתוקף.  בהיקף הסמכויות – ייפוי כוח רגיל ניתן להגביל לנושא מסוים או תקופה מסוימת, ולעומת זאת ייפוי כוח מתמשך יכול להקיף החלטות אישיות (כולל מקום מגורים, ענייני בריאות ורווחה), החלטות רפואיות והחלטות רכושיות, בהיקף רחב לפי הוראות הממנה.  בפיקוח – על פעולות מיופה כוח רגיל בדרך כלל אין פיקוח של גורם רשמי, בעוד שבייפוי כוח מתמשך הממנה רשאי לקבוע "אנשים מיודעים" או דרישת דיווח לאפוטרופוס הכללי, מה שנותן שכבת בקרה נוספת על פעולות מיופה הכוח.  

נציג בטבלה להלן את ההבדלים המרכזיים בין ייפוי כוח רגיל לבין ייפוי כוח מתמשך:

טבלה: השוואת המאפיינים המרכזיים בין ייפוי כוח רגיל לבין ייפוי כוח מתמשך.

כפי שעולה מהטבלה, ייפוי כוח מתמשך נועד להבטיח רציפות והגנה על רצון הממנה במצבים שייפוי כוח רגיל אינו מכסה. למעשה, ייפוי כוח מתמשך מהווה חלופה לאפוטרופסות: במקום שבית משפט ימנה אפוטרופוס למי שאיבד כשירות, הממנה כבר בחר מראש במיופה כוח מטעמו והנחה אותו כיצד לפעול.  כך נשמרת טובת הממנה ורצונותיו מכובדים גם כשהוא לא יכול לבטא אותם בעצמו.

יתרונות וחסרונות של ייפוי כוח מתמשך

יתרונות: ייפוי כוח מתמשך מציע מספר יתרונות משמעותיים. בראש ובראשונה, הוא משמר את האוטונומיה של הפרט – הממנה קובע בעצמו, מבעוד מועד, מי יטפל בו ובענייניו וכיצד, במקום שהחלטה כזו תתקבל על ידי בית משפט או גורמים חיצוניים כאשר כבר לא יהיה כשיר.  בכך מובטח שיתממשו עד כמה שניתן רצונותיו האישיים של האדם לגבי הטיפול בו, רכושו וענייניו הרפואיים, גם כאשר הוא לא יוכל להביע אותם. ייפוי כוח מתמשך גם מונע את הצורך בהליכי אפוטרופסות שהם לעיתים ממושכים, ביורוקרטיים ופוגעים בתחושת העצמאות של האדם; אם נערך ייפוי כוח מתמשך תקף, לא ימונה לאדם אפוטרופוס וכל עוד ייפוי הכוח בתוקף, בית המשפט לא יתערב בניהול העניינים.  יתרון נוסף הוא הגמישות – הממנה יכול להתאים את המסמך לצרכיו: לקבוע הנחיות מפורשות למיופה הכוח (למשל רצונות לגבי מקום מגורים עתידי, טיפול רפואי מועדף, השקעות כספיות וכו'), או לתת סמכויות רחבות עם שיקול דעת למיופה הכוח במידת האמון הרצויה.  בנוסף, בייפוי כוח מתמשך ניתן למנות מספר מיופי כוח ולחלק ביניהם תפקידים, וכן לקבוע מנגנוני דיווח ובקרה (כמו אנשים מיודעים או חובת דיווח לאפוטרופוס הכללי) שמסייעים למנוע ניצול לרעה.  בהיבט המשפחתי, ייפוי הכוח המתמשך יכול להקל על בני המשפחה בניהול ענייני הקרוב שאיבד כשירות, משום שכבר ברור מי מוסמך לקבל החלטות – דבר שעשוי למנוע ויכוחים והתלבטויות בעת משבר, ולפשט את ההתמודדות הביורוקרטית מול בנקים, מוסדות רפואיים וכו'. נסיבה זו מעניקה שקט נפשי גם לממנה וגם למשפחתו, מתוך ידיעה שקיים תכנון מוגדר לעתיד ואדם נאמן ידאג לענייניו של הממנה.

חסרונות וסיכונים: לצד היתרונות, חשוב להכיר גם את האתגרים והחסרונות האפשריים של ייפוי כוח מתמשך. ראשית, בחירת האדם הלא נכון לשמש מיופה כוח עלולה להביא לניצול לרעה של הסמכויות. מיופה כוח בלתי אמין עלול לקבל החלטות שלא לטובת הממנה, במיוחד כשיש בידיו שליטה רחבה על רכוש או החלטות רפואיות. אמנם החוק מטיל חובות נאמנות וזהירות על מיופה הכוח, ואף מאפשר קביעת מנגנוני פיקוח, אך בפועל קיים סיכון תיאורטי של מעילות או רשלנות. שנית, מתחים משפחתיים: תהליך עריכת ייפוי כוח מתמשך עצמו יכול לעורר רגישויות בתוך המשפחה. במקרים לא מעטים, החתימה על מסמך כזה מציפה "חשבונות ישנים" ושאלות של אמון בין בני משפחה, שנשארו חבויות בעבר עד שלב חלוקת הירושה.  למשל, אם אחד הילדים נבחר לשמש מיופה כוח, ייתכן שאחיו ירגישו מקופחים או יחשדו בכוונותיו – מה שעלול לעורר סכסוכים עוד בחיי ההורה. בתקשורת אף דווח על מקרים שבהם חלק מהילדים ערערו על תוקף ייפוי הכוח המתמשך בטענה שההורה לא הבין על מה חתם או שהופעל עליו לחץ, במיוחד כשהמסמך העניק סמכויות נרחבות לילד אחר.  מצבים כאלה יכולים להוביל להתדיינויות משפטיות (תביעות לביטול ייפוי הכוח, למשל) שמנוגדות לכוונת הממנה לחסוך במשאבים ובסכסוכים.

חיסרון נוסף הוא שעריכת המסמך דורשת השקעת זמן ומשאבים: יש לפנות לעורך דין מוסמך, לעבור איתו על כל ההנחיות והסעיפים, ולשלם שכר טרחה (שיכול לנוע בדרך כלל בין כמה אלפי שקלים, תלוי במורכבות ובמדיניות העו"ד). זהו הליך מורכב יותר מייפוי כוח רגיל, מאחר שיש למלא טפסים מפורטים ולעיתים לצרף מסמכים (כגון חוות דעת רפואית על כשרות הממנה אם עורך הדין מבקש, טופס ויתור סודיות, צילום ת.ז. וכד’).  חלק מהאנשים עלולים להסס מלבצע זאת עקב העלות או הקושי הרגשי שעיסוק בנושא מביא (מחשבה על אובדן כשירות עתידי). כמו כן, יש לציין שייפוי כוח מתמשך אינו פתרון לכל מצב רפואי: יש פעולות שהחוק אוסר על מיופה כוח לבצע בשם הממנה (למשל, המרת דת, הצבעה בבחירות, עריכת צוואה, שינוי מוטבים בפנסיה או ביטוח חיים, ועוד).  גם החלטות לפי חוק החולה הנוטה למות (הנחיות סוף-חיים) אינן ניתנות במסגרת ייפוי כוח מתמשך רגיל, אלא דורשות מסמך נפרד.  לכן, למרות שייפוי כוח מתמשך מקיף ורחב, עדיין יש נושאים (בעיקר עריכת צוואה או החלטות סוף-חיים) שלא נכללים בו. ולבסוף, למרות שהמסמך יכול להקל על תהליך קבלת ההחלטות בעתיד, הוא אינו חף מאי-ודאות: ייתכנו שינויים נסיבתיים (למשל, מיופה הכוח עצמו עלול לחלות או להיקלע לנסיבות שמונעות ממנו מלמלא תפקידו, או שינוי ביחסים בינו לבין הממנה) שבגללם יהיה צורך לעדכן או לבטל את המסמך. אמנם החוק מאפשר לממנה לעדכן הנחיות כל עוד הוא כשיר ואף לבטל את ייפוי הכוח בכל עת לפני כניסתו לתוקף,  אך לאחר שאיבד כושר – שינוי המצב תלוי בפנייה לבית המשפט.

בסיכומו של דבר, היתרונות של ייפוי כוח מתמשך רבים – הגנה על רצון האדם, מניעת אפוטרופסות כפויה ושמירת כבודו, לעומת חסרונות שניתן לצמצם באמצעות תכנון נכון: בחירה מושכלת של מיופה כוח, התייעצות עם עו"ד מנוסה, ושיתוף בני המשפחה בהליך כדי להפיג חששות.

תהליך עריכת ייפוי כוח מתמשך – דרישות ושלבים

תהליך עריכת ייפוי כוח מתמשך מוסדר בחוק וכולל מספר שלבים פורמליים, שנועדו להבטיח שהמסמך ייערך כהלכה ובהסכמת כל הצדדים. להלן השלבים והדרישות העיקריות:

1. בחירת מיופה כוח והכנת החלטה עקרונית: בתחילה, הממנה מחליט שהוא מעוניין בייפוי כוח מתמשך ובוחר אדם או אנשים מתאימים לשמש כמיופי כוח. חשוב שהממנה ישוחח מראש עם המועמד/ים לתפקיד ויקבל את הסכמתם העקרונית. החוק מחייב שמיופה הכוח יסכים בכתב למינויו – לא ניתן לכפות על אדם לשמש כמיופה כוח ללא רצונו.  כאן המקום לבדוק שמיופה הכוח עומד בתנאים: כל אדם בגיר יכול להתמנות, למעט פסולי דין או מי שבעצמו כבר הופעל עבורו ייפוי כוח מתמשך (כלומר, הוא כבר אינו כשיר), וכן חריגים מסוימים (כגון מטפל בתשלום של הממנה שאינו קרוב משפחה, בעל מקום מגורים בתשלום של הממנה שאינו קרוב משפחה, או עו"ד שערך את המסמך).  מי שהוכרז כפושט רגל או כלקוח מוגבל חמור בבנק ישראל לא יוכל לשמש מיופה כוח בענייני רכוש.  לפיכך, יש לוודא שמיופה הכוח הנבחר כשיר משפטית ומתאים מבחינה חוקית ואישית.
2. פנייה לעורך דין מוסמך ועריכת המסמך: על פי החוק, רק עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת והוסמך על ידי האפוטרופוס הכללי רשאי לערוך ייפוי כוח מתמשך.  עורך הדין גם חייב להיות נטול עניין אישי במסמך (למשל, הוא עצמו לא יכול להיות אחד ממיופי הכוח ולא צפוי להפיק תועלת כלכלית ממנו).  בשלב זה, הממנה נפגש עם עורך הדין, שמסביר לו את המשמעויות המשפטיות של ייפוי הכוח המתמשך, את החלופות (כגון אפשרות למנות אפוטרופוס בעתיד או לערוך מסמכים אחרים) ואת הסמכויות שניתן לכלול בו.  עורך הדין יוודא ויצהיר שהממנה מבין את משמעות מתן ייפוי הכוח ואת תוצאותיו ושההחלטה נעשית בהסכמה חופשית וללא לחץ או השפעה בלתי הוגנת.  הממנה ועורך הדין ימלאו יחד את טופס ייפוי הכוח המתמשך המקוון שפותח ע"י משרד המשפטים – במסמך יצוינו פרטי הממנה, מיופה/יופי הכוח, תחומי הסמכות (אישיים, רפואיים, רכושיים – ניתן לבחור כולם או חלקם), תנאי כניסה לתוקף אם רוצים להגדיר (למשל קביעה שרופא יאשר אי-כשירות), וכן הנחיות מקדימות למיופה הכוח ככל שהממנה מעוניין בכך.  אפשר לצרף נספחים במידת הצורך, כגון רשימת נכסים, רשימת תרופות, או כל מסמך שיסייע למיופה הכוח להבין את רצונות הממנה.  אם הממנה רוצה לתת למיופה הכוח סמכות להסכים לאשפוז פסיכיאטרי שלו בעתיד למרות התנגדותו, יש צורך בפגישה ובחתימה גם בפני פסיכיאטר על סעיף מיוחד (נספח א’), מה שדורש אישור והסבר פסיכיאטרי נוסף בעת עריכת המסמך.  כמו כן, כל מיופה כוח חותם על הצהרה שהוא מסכים לשמש בתפקיד, ובדרך כלל חותם גם על ויתור סודיות (כדי שיוכל לקבל מידע רפואי/פיננסי לפי הצורך). בשלב זה ייחתמו כל החלקים הנדרשים – עורך הדין יחתום אלקטרונית על הטופס המקוון, הממנה חותם, ומיופי הכוח חותמים על הצהרות ההסכמה שלהם.
3. הפקדת ייפוי הכוח המתמשך באפוטרופוס הכללי: לאחר חתימת המסמך, יש להגישו בצורה רשמית למשרד האפוטרופוס הכללי. ההגשה מתבצעת באופן מקוון במערכת ייעודית שרק עורכי הדין המוסמכים יכולים לגשת אליה.  עורך הדין מטעין את הטופס (החתום אלקטרונית) למערכת. לאחר מכן, בפני הממנה יש שתי אפשרויות לאשר את ההפקדה: אישור מקוון עצמאי – הממנה מקבל הודעה (למשל בדוא"ל) ונכנס באמצעות מערכת הזדהות ממשלתית כדי לאשר את ההגשה;  או אישור פיזי – הממנה יכול לגשת למשרדי האפוטרופוס הכללי (בלשכות המחוזיות) בשעות קבלה, עם ת.ז., ולאשר את ההפקדה באופן ידני (בתיאום תור מראש).  בפועל, ברוב המקרים האישור נעשה מקוון בנוחות, במיוחד אם הממנה כשיר ומסוגל להשתמש באמצעים דיגיטליים. לאחר ההפקדה, האפוטרופוס הכללי בוחן את הבקשה – מוודא שכל הדרישות הפורמליות מולאו ושלא נפלו טעויות. בתוך כ-21 יום (אם הממנה עצמו הפקיד ואישר) תישלח לממנה ולעורך הדין הודעה על אישור ייפוי הכוח או על הצורך בהשלמות.  עם האישור, נכנס המסמך למאגר ייפויי הכוח המתמשכים. חשוב לציין: ייפוי כוח מתמשך שלא הופקד כלל אצל האפוטרופוס הכללי לא יהיה בתוקף מבחינה משפטית, גם אם נחתם כדין.
4. אחסון המסמך ועדכונו במידת הצורך: עורך הדין נדרש לשמור את המקור הפיזי של ייפוי הכוח המתמשך למשך 7 שנים מיום כניסתו לתוקף או ביטולו (המוקדם מביניהם).  הממנה מצידו יקבל עותק מאושר, וכדאי שגם מיופה הכוח יקבל עותק של המסמך או יידע היכן הוא שמור. הממנה רשאי, כל עוד הוא צלול וכשיר, לבטל את ייפוי הכוח או לעדכן אותו. עדכון יכול לכלול הוספת הנחיות חדשות או הבהרות, אך לפי החוק לא ניתן לשנות רכיבים מהותיים לאחר שהופקד המסמך – למשל, לא ניתן להחליף את מיופה הכוח, לשנות את התנאים לכניסת המסמך לתוקף, או להוסיף/להסיר "אדם מיודע" – כל שינוי מהותי כזה יצריך למעשה עריכת מסמך חדש מאפס.  עדכון מותר בעיקר בהוספת הנחיות חדשות שאינן סותרות את הקיים.  את העדכון מבצעים שוב באמצעות עורך הדין המקורי בהגשה מקוונת של טופס הצהרה מתאים ונספח ההנחיות הנוספות. האפוטרופוס הכללי יאשר גם את העדכון אם הוא עומד בתנאים. כמו כן, האפוטרופוס הכללי נוקט צעד יזום לשמירת עדכניות: כל 3 שנים ממועד ההפקדה, נשלחת לממנה תזכורת לבדוק אם הוא מעוניין לשנות את ייפוי הכוח.  זאת בהנחה שהממנה עדיין צלול – אם לא, מן הסתם מיופה הכוח כבר ייתכן שפועל.
5. כניסת ייפוי הכוח לתוקף ומימושו בפועל: ייפוי הכוח המתמשך יישאר "רדום" עד שמתקיים התנאי שהוגדר בו לכניסה לתוקף. ברוב המקרים, התנאי הוא שמצבו הקוגניטיבי/בריאותי של הממנה יתדרדר עד שאינו מסוגל להבין ולקבל החלטות בעניינים שאליהם מתייחס ייפוי הכוח. לעיתים המסמך עצמו יפרט כיצד ייקבע רגע זה – למשל, חוות דעת רפואית של פסיכוגריאטר או רופא משפחה יכולה לשמש כטריגר. ברגע שמיופה הכוח סבור שהתנאי התקיים (למשל, הרופא קבע שהממנה דמנטי ואינו מסוגל לקבל החלטות), עליו לפעול להפעלת ייפוי הכוח: מיופה הכוח מודיע לאפוטרופוס הכללי שהמסמך נכנס לתוקף, באמצעות טופס מקוון ייעודי והזדהות עם קוד שקיבל בעת ההפקדה.  לאחר אישור הדבר, יקבל מיופה הכוח אישור כניסה לתוקף רשמי. מרגע זה, רשאי מיופה הכוח להתחיל לפעול בשם הממנה במסגרת הסמכויות שהוגדרו. עליו להציג לכל גורם רלוונטי (למשל בנק, מוסד רפואי, לשכה ממשלתית) את אישור האפוטרופוס הכללי ותאריך כניסת ייפוי הכוח לתוקף המצורף למסמך, כדי שהגופים יכבדו את סמכותו.  למעשה, מיופה הכוח "נכנס לנעלי" הממנה בהחלטות היומיומיות בתחומים שצוינו: אם מדובר בעניינים רכושיים – הוא יוכל לנהל חשבונות, לשלם חשבונות, למכור נכסים (בכפוף למגבלות החוק והמסמך); אם בעניינים אישיים – יקבל החלטות לגבי מקום מגורים, טיפול סיעודי, וכד’; ואם בעניינים רפואיים – ייתן הסכמה לטיפולים וניתוחים לפי הצורך. כל זאת, על פי ההנחיות שקבע הממנה ואם נתן הנחיות – חובה על מיופה הכוח לפעול בהתאם לרצון הממנה כפי שהובע במסמך, אלא אם לבצע את ההנחיה בלתי אפשרי, בלתי חוקי, או תגרום נזק חמור לממנה.
6. סיום או ביטול ייפוי הכוח: ייפוי כוח מתמשך יסתיים כאשר מתקיים אחד מן המצבים הבאים: אם הממנה נפטר (ברור שהסמכויות פוקעות עם המוות, ואז נכנסות לפעולה הוראות צוואה/ירושה); אם מיופה הכוח נפטר או הפסיק להיות כשיר (למשל, הפך לחולה דמנציה בעצמו); אם מיופה הכוח התפטר והודיע שאינו מעוניין לשמש (ניתן לעשות זאת בהודעה בכתב לממנה או לבן זוגו);  או אם הממנה קבע תנאי פקיעה במסמך והתנאי הזה התקיים (למשל, ייפוי כוח שנקבע מראש שיפקע כעבור 5 שנים נכנס לתוקף – יסתיים בתום התקופה, גם אם הממנה עדיין חי).  בנוסף, החוק קובע שייפוי כוח מתמשך פוקע אם בן הזוג ששימש מיופה כוח מתגרש מהממנה (אלא אם צוין אחרת במסמך) או אם הידוע/ה בציבור של הממנה חדל/ה לחיות איתו בחיים משותפים.  בכל מקרה של פקיעה, יש למסור הודעה לאפוטרופוס הכללי על הפקיעה – אם טרם נכנס לתוקף, הממנה מודיע; אם כבר בתוקף – מיופה הכוח מודיע.  לאחר הפקיעה, אם הממנה עדיין בחיים אך לא כשיר, ייתכן שיהיה צורך למנות לו אפוטרופוס (אם אין ייפוי כוח חלופי או אחר). במידה והנסיבות משתנות והממנה חוזר לכשרותו (למשל, במקרה הנדיר שההתדרדרות הייתה זמנית וחל שיפור קוגניטיבי), הממנה יכול לבקש מבית המשפט לבטל את ייפוי הכוח המתמשך.

יש להדגיש שכל עוד הממנה כשיר, הוא יכול בכל עת לבטל את ייפוי הכוח המתמשך על ידי משלוח הודעת ביטול בכתב לאפוטרופוס הכללי ולמיופה הכוח (דרך עורך הדין או באופן מקוון). ביטול לפני כניסת המסמך לתוקף אינו דורש אישור בית משפט – זו זכותו המלאה של הממנה לשנות את דעתו. ואכן, החוק רואה בייפוי כוח מתמשך כלי גמיש בשליטת הממנה כל עוד הוא צלול. לאחר שהממנה כבר אינו כשיר והמסמך הופעל, רק בית המשפט מוסמך לבטל או לשנות את ההסדר, למשל אם שוכנע שיש בכך צורך לטובת הממנה (כמו מקרה של ניצול לרעה על ידי מיופה הכוח).

מי יכול להיות מיופה כוח – תפקידים וחובות

כשירות להתמנות כמיופה כוח: החוק מגדיר במדויק מי רשאי לשמש מיופה כוח במסגרת ייפוי כוח מתמשך. הקריטריון הראשון הוא גיל ובגרות – מיופה כוח חייב להיות בן 18 ומעלה. כמו כן, הוא חייב להיות אדם כשיר משפטית (לא אפוטרופוס שמונה לו, ולא אדם שמישהו אחר כבר מפעיל עבורו ייפוי כוח מתמשך).  ישנן מגבלות נוספות שנועדו למנוע ניגוד עניינים או ניצול: אדם המטפל בממנה בתשלום – כגון מטפל סיעודי, עובד סוציאלי, רופא או אחות המטפלים בממנה במסגרת מקצועית – לא יוכל לשמש מיופה כוח, אלא אם הוא קרוב משפחה של הממנה. כך גם לגבי מי שמספק לממנה מקום מגורים בתשלום (כמו בעל בית אבות או משפחת אומנה בתשלום) – הוא פסול לשמש מיופה כוח, למעט אם הוא קרוב משפחה.  בנוסף, עורך הדין שערך וחתם עם הממנה על ייפוי הכוח לא יכול להיות מיופה הכוח במסמך זה (כדי למנוע מצב בו עו"ד מנצל את מעמדו לקבל סמכויות).  אם ייפוי הכוח המתמשך הוא רק רפואי וניתן לערוך אותו בפני איש מקצוע רפואי במקום עו"ד, אותו איש מקצוע לא יכול להתמנות בו-זמנית גם כמיופה כוח רפואי באותו מסמך.  עוד הגבלה חשובה: אדם לא יכול לשמש מיופה כוח בחייהם של יותר משלושה אנשים שאינם קרובי משפחתו.  סעיף זה בא למנוע מצב של "מיופה כוח מקצועי" המטפל בענייני רבים – אלא אם מדובר בקרוב משפחה, החוק מגביל לשלושה אנשים לכל היותר. לבסוף, במישור הכלכלי: מי שמונה למיופה כוח בענייני רכוש חייב להיות ללא בעיות פיננסיות משמעותיות – אדם שהוכרז כפושט רגל (ועדיין לא קיבל הפטר) או מי שהוגדר על ידי בנק ישראל כ"לקוח מוגבל חמור" בבנק – אינו רשאי לנהל ענייני רכוש של אחר בתור מיופה כוח.  דרישה זו מובנת, שכן רוצים לוודא שמיופה הכוח המופקד על כספי הממנה יהיה אדם אמין ואחראי מבחינה פיננסית.

תפקידי מיופה הכוח וסמכויותיו: מיופה הכוח, מרגע שייפוי הכוח נכנס לתוקף, נושא בחובה גדולה – הוא הופך למקבל ההחלטות בשם הממנה בתחום שהוגדר. סמכויותיו נגזרות במדויק מייפוי הכוח: הממנה יכול לתת לו כוח רחב לקבל "כל החלטה בכל נושא אישי/רכושי" או לצמצם את סמכויותיו לנושאים פרטניים. בכל מקרה, מיופה הכוח רשאי וצריך לעשות כל פעולה שהממנה עצמו היה מוסמך וחפץ לעשות באותם עניינים, למעט פעולות שהחוק או המסמך אוסרים. למשל, מיופה כוח לא יכול לבצע בשמו של הממנה פעולות שהן בהכרח אישיות: להצביע בבחירות, לתת גט או להתחתן, להמיר דתו של הממנה, וכדומה – פעולות אלו לעולם יישארו בזכותו האישית של האדם בלבד.  כמו כן, הוא לא יכול לערוך צוואה בשם הממנה, או לשנות מוטבים של פוליסות ביטוח/קרנות פנסיה של הממנה – עניינים אלה חורגים מסמכותו. מעבר לכך, מיופה הכוח מחויב לפעול בהתאם לרצון הממנה ולהנחיותיו: אם הממנה השאיר לו הנחיות מקדימות (למשל "אני רוצה לגור בביתי כל עוד ניתן, ורק אם הרופא יקבע שבלתי אפשרי – לעבור לבית אבות מסוים", או "יש להשקיע את כספי רק באפיקים סולידיים", וכדומה), על מיופה הכוח לקיים זאת כלשונן.  רק במקרים חריגים מותר לסטות מהנחיות – אם קיומן בלתי אפשרי, לא חוקי, דורש משאבים שאין לממנה, או יגרום נזק חמור לממנה.  אם הממנה לא השאיר הנחיות מפורטות בנושא מסוים, על מיופה הכוח לפעול לטובת הממנה ועל פי מה שהוא סבור שהממנה עצמו היה רוצה בנסיבות העניין. למשל, בבחירת טיפול רפואי – אם אין הנחיה ספציפית, על מיופה הכוח לבחור את האפשרות שתשרת הכי טוב את בריאות הממנה בהתאם להבנתו את ערכי הממנה. החוק מדגיש שהחלטות מיופה הכוח צריכות להתקבל תוך שמירה מרבית על כבודו, רצונו וערכיו של האדם הממנה.

חובות נאמנות וזהירות: תפקיד מיופה הכוח דומה במידה רבה לתפקיד נאמן או אפוטרופוס, ועליו חלות חובות משפטיות המבטיחות שלא יסטה מטובת הממנה. ראשית, חלה עליו חובת נאמנות – לפעול ביושר, באמונה ובהגינות עבור הממנה, מבלי לערב אינטרסים אישיים. אסור למיופה הכוח לעשות בנכסי הממנה כבשלו, או להעדיף טובתו או טובת צד ג’ אחר על פני טובת הממנה. שנית, חלה חובת זהירות – עליו לפעול במיומנות וסבירות, ולנקוט אמצעים למנוע נזקים לממנה. למשל, בהחלטות פיננסיות, עליו להתנהל באחריות כדי לא להסב הפסדים בלתי סבירים לרכוש הממנה. 

הגבלות מובנות: החוק מטיל הגבלות קונקרטיות כדי למנוע ניצול: פעולות בעלות אופי משמעותי במיוחד דורשות הסמכה מפורשת בייפוי הכוח או אפילו אישור בית משפט. כך, כדי שמיופה הכוח יוכל לבצע פעולות בכספי פנסיה וחסכונות של הממנה (למשל מעבר בין קופות גמל, שינוי מסלול השקעה), יש לציין זאת במפורש במסמך – אחרת הוא לא רשאי למרות שהנושא רכושי.  בדומה, מתן תרומות גדולות, מתנות לא שגרתיות, או הלוואות בסכומים מעל 100,000 ₪ – כל אלה חייבים להיות מוזכרים בייפוי הכוח (עם הגדרה למי ניתן לתת וכמה) כדי לאפשר למיופה הכוח לעשותם.  מעבר לרף זה, אף אם הוזכרו – פעולות בסכומים מאוד גדולים, או עסקאות נכסי דלא ניידי משמעותיות (כמו מכירת דירה של הממנה), דורשות בנוסף אישור מראש של בית המשפט.  במילים אחרות, החוק מציב מדרגות: פעולות שגרתיות – בסמכות מיופה הכוח; פעולות חריגות אבל תחומות – דורשות שהממנה יסמיך מראש במסמך; פעולות כבדות משקל – דורשות גם פיקוח שיפוטי. אם מיופה הכוח חורג מסמכותו או פועל בניגוד לתנאים, ניתן לעתור לבית המשפט לבטל את הפעולה ואף לשקול את החלפתו.

דיווח ופיקוח: אף שייפוי כוח מתמשך הוא כלי גמיש יותר מאפוטרופסות (שבה תמיד יש חובת דיווח שנתית לאפוטרופוס הכללי), עדיין ניתן להכניס בו מנגנוני פיקוח. כאמור, הממנה יכול למנות אדם מיודע – אחד או יותר – שלו מיופה הכוח יהיה חייב לדווח על פעולותיו. למשל, הממנה יכול לקבוע שבתו הבכורה (שאינה מיופת כוח) תהיה "אדם מיודע" ומיופה הכוח (נניח הבן) ידווח לה אחת לרבעון על הנעשה בחשבון הבנק.  האדם המיודע זכאי גם לדרוש מידע ממיופה הכוח על החלטות שקיבל.  בנוסף, הממנה יכול לקבוע שמיופה הכוח יצטרך לדווח לאפוטרופוס הכללי ישירות – במקרה כזה, עם כניסת ייפוי הכוח לתוקף, יחולו על מיופה הכוח חובות דיווח דומות לאלה של אפוטרופוס שמונה על ידי בית משפט (דיווח תקופתי על נכסים, הוצאות, וכד’), אלא אם האפוטרופוס הכללי פטר מכך.  אפשרות זו מעניקה ביטחון נוסף שהדברים מתבצעים כשורה. בפועל, הרבה ממניי ייפוי כוח מתמשך בוחרים לפחות אדם מיודע אחד (לרוב בן משפחה קרוב) כדי ליצור איזון ובקרה – כך שאם מיופה הכוח מתרשל או חורג, יהיה למי לעלות על כך ולפעול. יתרון של ייפוי כוח מתמשך הוא שגמישותו מאפשרת להתאים בדיוק את רמת הפיקוח שרוצה הממנה – מינימלי (רק אמון מלא במיופה הכוח ללא דיווח לאיש), בינוני (דיווח לאדם מיודע קרוב), או מירבי (דיווח רשמי לרשויות).

לסיכום חלק זה, מיופה הכוח הוא דמות מפתח בכל ייפוי כוח מתמשך. הבחירה הנכונה של אדם אחראי ואמין, והגדרת הנחיות ופיקוח מתאימים במסמך, יכולות להבטיח שמיופה הכוח ימלא את תפקידו כנדרש – וידאג לטובת הממנה באופן מיטבי, בדיוק לפי רצונו.

היבטים משפטיים מרכזיים – חקיקה ופסיקה רלוונטית

חקיקה מרכזית: המסגרת החוקית של ייפוי כוח מתמשך מצויה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, מתוך מגמה לעבור מהגנתיות פטרנליסטית לאוטונומיה וכיבוד רצון האדם. החוק מגדיר את התנאים לעריכת ייפוי כוח מתמשך, חובות עורך הדין, כשירות מיופה הכוח, חובותיו וגבולות סמכותו, אופן כניסת המסמך לתוקף, דרכי ביטול וכיוצא בזה. בנוסף לחוק עצמו, קיימות תקנות והנחיות של משרד המשפטים (האפוטרופוס הכללי) המפרטות את הפרוצדורות, הטפסים, גובה האגרות (נכון להיום הפקדת ייפוי כוח מתמשך אינה כרוכה באגרה ממשלתית, כדי לעודד את השימוש בכלי), והדרכות לעורכי הדין המוסמכים.

יחס לאפוטרופסות וקדימות משפטית: על פי החוק, קיומו של ייפוי כוח מתמשך בתוקף גובר על הצורך במינוי אפוטרופוס. בית המשפט לענייני משפחה לא ימנה אפוטרופוס לאדם שהפקיד ייפוי כוח מתמשך וטרם בוטל, אלא בשני מצבים חריגים: (1) אם מתקיימים תנאים למינוי אפוטרופוס נוסף בנוסף למיופה הכוח (מצב נדיר שבו ייתכן צורך בעוד גורם לצד מיופה הכוח למשל במקרה של עניין שלא נכלל במסמך); או (2) אם בוטל ייפוי הכוח המתמשך.  הלכה זו אושרה בפסיקת בתי המשפט. באותו פסק דין קרובי משפחה ביקשו אפוטרופסות לקשישה, נדחתם  כי אותה אישה עוד בחייה הפקידה ייפוי כוח מתמשך שמינה אחרים  לטפל בענייניה. השופטת קבעה שלא ניתן בכלל לדון במינוי אפוטרופוס כל עוד ייפוי הכוח המתמשך בתוקף ולא בוטל כדין.  במקרה זה נטען מצד חלק מבני המשפחה שיש "עננה" סביב ייפוי הכוח (חשד שהחתימה לא נעשתה בדעה צלולה או שהייתה השפעה בלתי הוגנת), אך בית המשפט הבהיר שעליהם לתקוף קודם כל את תוקף ייפוי הכוח בהליך מתאים, ולא לעקוף אותו במינוי אפוטרופוס.  פסיקה זו מדגימה את מעמדו החזק של ייפוי הכוח המתמשך: הוא נחשב לביטוי רצונו המקדים של האדם ולכן הדין מחייב לכבדו ולהפעילו, אפילו אם חלק מהמשפחה סבור אחרת – יש לקיים דיון נפרד בתוקף המסמך, לא לבטלו במשתמע.

פסיקה חשובה נוספת נוגעת לחיסיון עורך דין–לקוח בעת עריכת ייפוי כוח מתמשך. בפסק דין תקדימי (יולי 2024), קבע בית המשפט למשפחה בירושלים שעורך דין שערך ייפוי כוח מתמשך עבור לקוח לא יוכל לסרב להעיד על נסיבות עריכת המסמך בטענת חיסיון מקצועי.  משמעות הדבר היא שאם מתעורר סכסוך משפטי בשאלה האם הממנה הבין את משמעות ייפוי הכוח בעת החתימה, או האם הופעלה עליו השפעה בלתי הוגנת, ניתן להזמין את עורך הדין שנתן את השירות להעיד על מה שהתרחש בפגישה ועל מצבו של הממנה – ועורך הדין לא יוכל לטעון לחיסיון כדי להתחמק מעדות.  בהחלטה צוין שטובת הממנה (במקרה זה – קשישה שילדיה חלוקים ביניהם) מחייבת גילוי האמת על נסיבות חתימת המסמך, וגוברות על חובת הסודיות הרגילה בין עו"ד ללקוח.  הסרת חיסיון זו ייחודית למצב של ייפוי כוח מתמשך, כיוון שעורך הדין בעריכתו ממלא תפקיד מעין-ציבורי של ווידוא כשירות והיעדר השפעות פסולות. פסיקה זו מהווה איתות לעורכי הדין ולמשפחות: מצד אחד, מחדדת שעוה"ד חייבים להקפיד על מילוי כל חובותיהם בתהליך (כי ייתכן שיידרשו להעיד), ומצד שני נותנת כלי בידי בני משפחה שחוששים שהמסמך נערך שלא כדין – הם רשאים לברר זאת באמצעות עדות מקצועית.

פסיקות נוספות מתחילות להצטבר בהתחשב בכך שהכלי חדש (החל מ-2017). בין הנושאים שעלו: האם ואיך ניתן להעביר ביקורת שיפוטית על פעולות מיופה הכוח (בתי המשפט הבהירו שהם מוסמכים להתערב אם מוגשת תלונה שהמיופה חורג מסמכותו או לא פועל לטובת הממנה), וכן שאלות על פרשנות מסוימות – למשל, מקרה שבו הייתה מחלוקת אם ייפוי כוח מתמשך שהתייחס לעניינים רכושיים בלבד מאפשר גם החלטות הנוגעות לטיפול סיעודי (שהוא נושא אישי) – בתי המשפט בוחנים כל מסמך לפי לשונו וכוונת הצדדים.

חקיקה ונהלים רלוונטיים נוספים: בצד ייפוי הכוח המתמשך, ישנם עוד שני כלים משפטיים משיקים שכדאי להזכיר: ייפוי כוח רפואי לפי חוק זכויות החולה – זהו טופס ייעודי (שנקרא גם "ייפוי כוח למתן החלטות רפואיות" או "ייפוי כוח לפי חוק החולה הנוטה למות" במקרה של החלטות סוף-חיים) שבו אדם ממנה מי שיחליט עבורו בדברים רפואיים בלבד, כולל הנחיות לגבי טיפולים מסוימים. בעבר, לפני תיקון החוק, מי שרצה למסור סמכות רק בעניינים רפואיים השתמש בטופס זה. כיום, ייפוי כוח מתמשך יכול לכלול סעיף רפואי ולכן לרוב אין צורך במסמך נפרד – אלא אם מדובר בהנחיות ספציפיות לסוף חיים (אז החוק מחייב שימוש בטפסים לפי חוק החולה הנוטה למות).  כלי נוסף הוא מסמך הבעת רצון – זהו מנגנון שבו הורה לאדם עם מוגבלות שכלית או נפשית (שכבר יש לו אפוטרופוס) יכול להצהיר מראש מי ירצה שיהיה אפוטרופוס לילדו לכשלא יוכל למלא תפקידו.

סיכום מבחינה משפטית: ייפוי כוח מתמשך מעוגן היטב בחוק הישראלי ומשקף שינוי תפיסה לכיבוד רצון הפרט. החקיקה מקיפה וכוללת בלמים ואיזונים (כשירות עו"ד, פיקוח האפוטרופוס הכללי, חובות ודיווחים, ובלמים על פעולות). הפסיקה עד כה תומכת בכלי זה, נותנת לו תוקף ומשקל גבוהים, ומבהירה את גבולותיו (למשל, לא לאפשר לעו"ד להסתתר מאחורי חיסיון, ולא לאפשר מינוי אפוטרופוס במקביל ללא צורך). במילים אחרות, בתי המשפט ומשרד המשפטים מבקשים לראות בייפוי כוח מתמשך תחליף ראוי ושגרתי לאפוטרופסות, כל עוד הוא נעשה בצורה תקינה.

דוגמאות מעשיות לשימוש בייפוי כוח מתמשך

כדי להבין את חשיבות ייפוי הכוח המתמשך, נציג כמה תרחישים ודוגמאות מציאותיות שבהם כלי זה נכנס לפעולה:

• תכנון לעת זקנה ומניעת אפוטרופסות: גב’ רחל, בת 75, המתחילה לחוות ירידה בזיכרון, החליטה לערוך ייפוי כוח מתמשך. במסמך היא מינתה את בתה הבכורה כמטפלת בענייניה האישיים והרפואיים, ואת שני ילדיה יחד כמטפלים בענייני הרכוש. כמה שנים לאחר מכן, לצערה, הדמנציה של רחל החמירה עד שהיא כבר לא מבינה בענייני כספים ובריאות. בשלב זה, ייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף. בזכות המסמך הבת יכולה מיד לקחת את אמה לנוירולוג ולקבל החלטות רפואיות דרושות (כגון אשפוז יום, בחירת תרופות) בהתאם להנחיות שנתנה האם מראש, וכן הילדים מתחילים לנהל את חשבונות הבנק של האם כדי לשלם עבור המטפלות והוצאותיה השוטפות – הכל ללא צורך לפנות לבית משפט למינוי אפוטרופוס. למעשה, המשפחה חוסכת בירוקרטיה וזמן, ורצונה של רחל מתממש: בתה, שמכירה אותה הכי טוב, מקבלת את ההחלטות החשובות עבורה. במקרה אמיתי כזה, אילולא היה ייפוי כוח מתמשך, הילדים היו צריכים להגיש בקשה דחופה לאפוטרופסות, לעבור הליך משפטי ולקבל צו אפוטרופסות – הליך שהיה גוזל זמן וייתכן שהיה נתקל בהתנגדויות, בעוד שייפוי הכוח אפשר להם לפעול מיידית.
• התמודדות עם תאונה או מחלה פתאומית: יוסי, אדם בן 45, עורך דין במקצועו, לא חשב בתחילה שעריכת ייפוי כוח מתמשך רלוונטית עבורו בגיל כה צעיר. אולם לאחר שראה חבר קרוב שעבר אירוע מוחי בלתי צפוי ונקלע לחוסר כשירות ממושך, הוא החליט "ליתר ביטחון" למנות את אשתו למיופת כוח מתמשכת שלו. להפתעת כולם, כעבור שנתיים יוסי נפצע קשה בתאונת דרכים ונכנס למצב של חוסר הכרה ארוך. בתרחיש הזה, הודות לייפוי הכוח המתמשך שערך, אשתו של יוסי יכלה מיידית לטפל בכל ענייניו: מול הבנק – לדאוג שהמשכנתה משולמת ולטפל בכספים, מול ביטוח לאומי וחברת הביטוח – להגיש תביעות נכות ותאונה, וכן לקבל גישה למידע הרפואי ולהחליט יחד עם הרופאים על הטיפולים המתאימים. התהליך היה חלק יחסית, כי בכל מקום שהגיעה עם עותק ייפוי הכוח ואישור הפקדה, הכירו בסמכותה. לו לא היה נערך ייפוי כוח, ייתכן שהמשפחה הייתה צריכה לפנות בדחיפות לבית המשפט כדי למנות את האישה כאפוטרופוס של יוסי כדי שתוכל, למשל, למשוך כסף מחשבונו לתשלום חשבונות. מינוי אפוטרופוס היה אפשרי כמובן, אך הוא הליך משפטי שלוקח זמן ודורש התייצבות ואישור שופט. הדוגמה הזו ממחישה שייפוי כוח מתמשך אינו רק "לקשישים" – הוא יכול להועיל לכל אדם, כי תאונה או מחלה לא צפויות עלולות לקרות בכל גיל.
• מניעת סכסוך ירושה עתידי: לפעמים ייפוי כוח מתמשך יכול לשמש גם ככלי ליישוב מחלוקות במשפחה בעוד הממנה בחיים. דוגמה תאורטית: אב בעל רכוש רב הבין שילדיו אינם מסכימים ביניהם מי ינהל את נכסיו אם יתדרדר מצבו. הוא כינס את בני המשפחה, ובסיוע עורך דין ונוטריון נערך מתווה: הבן הבכור יהיה מיופה כוח מתמשך בענייני העסקים של האב, הבת תהיה מיופת כוח בענייניו האישיים והבריאותיים של האב, ובנוסף מונה אחיין (גורם ניטרלי) כ"אדם מיודע" שמקבל דיווח פיננסי אחת לחצי שנה. בצורה כזו, האב הצליח לחלק אחריות ולמתן חששות – הבן מופקד על העסק (בהתאם לכישוריו), הבת דואגת לרווחת האב, ויש פיקוח פנימי. במקרה אמת, מהלך כזה עשוי להפחית חשדות שהבן "מבזבז את הכסף" או שהבת "מזניחה את העסק" וכדומה, כי לכל אחד תחום מוגדר. כמובן שזה תלוי בשיתוף פעולה משפחתי, אך העובדה שהאב הסדיר מראש את הדברים בכתב מפחיתה עימותים. יש לציין שבלא מעט משפחות, למרבה הצער, עצם המינוי של אחד הילדים למיופה כוח גורם לאחרים לחשוד שהוא פועל לטובתו האישית. בפועל, החוק מחייב את המיופה לפעול לטובת ההורה, אך תחושות קנאה צצות. במקרה אמיתי שפורסם, משפחה התנגחה בבית משפט סביב ייפוי כוח מתמשך של אמם, כאשר מרבית האחים טענו שהוא לא חוקי ודרשו אפוטרופוס חיצוני, בעוד אח אחד – שמונה כמיופה כוח – ביקש לכבד את רצון האם. בית המשפט מינה לעיתים אפוטרופוס לדין (עו"ד ניטרלי) לייצג את הקשיש ולבדוק האם ייפוי הכוח נערך כהלכה.  אם נמצא שהכל תקין – בית המשפט יאכוף את ייפוי הכוח וידחה את טענות היתר, כפי שקרה בפס"ד בת"א שהוזכר לעיל.
• שימוש בייפוי כוח מתמשך רפואי בלבד: אף שברוב המקרים אנשים משלבים את החלק הרפואי בתוך ייפוי כוח מתמשך כללי, יש שמעדיפים לערוך מסמך רק לנושא הרפואי. דוגמה: אישה בת 60 שאינה נשואה ואין לה ילדים, רוצה שידיד קרוב הוא שיקבל החלטות רפואיות אם תיפול לתרדמת, אך בענייני הרכוש – היא סומכת על אחיה. האישה יכולה לבחור לערוך ייפוי כוח רפואי בלבד בפני עורך דין (אין חובה שהוא מוסמך מתמשך, כי כשזה רק רפואי החוק מרשה לכל עו"ד, או לרופא/עו"ס, לאשר) . בטופס היא תמנה את הידיד ותפרט הנחיות (למשל, האם להסכים לניתוחים מסוימים, עמדות לגבי טיפולים מאריכי חיים וכו'). את החלק הרכושי היא לא תכלול, וכך אם תגיע לאי-כשירות, הידיד יטפל בכל החלטה רפואית, ואילו אחיה יצטרך לפנות לאפוטרופסות בענייני הרכוש. מצב כזה פחות אידיאלי אולי (עדיף היה למנות גם ברכוש מראש), אבל הוא אפשרי. בפועל, היום הנחיות משרד המשפטים מעודדות לכלול את הסמכות הרפואית בתוך ייפוי כוח מתמשך ולא במסמך נפרד– כדי שהכלי יהיה הוליסטי. ועדיין, יש אנשים שבוחרים למנות גורם אחד לענייני גוף ובריאות, ואחר לענייני כספים – ואת זה בהחלט ניתן לעשות בתוך אותו ייפוי כוח מתמשך (פשוט לציין שמיופה כוח X מוסמך בעניינים רפואיים, ו-Y בענייני רכוש).

דוגמאות אלה מדגימות את הגמישות של ייפוי הכוח המתמשך ואת הערך המוסף שלו בהתמודדות עם מצבים קשים בפן האישי, המשפחתי והמשפטי. במקרים רבים, עצם קיומו של ייפוי הכוח המתמשך מאפשר להגשים את רצון הממנה ולהימנע מהכרעות שנכפות מבחוץ. כמובן, הצלחת המנגנון תלויה בעריכה נכונה ובשיתוף פעולה של הסביבה, אך המקרים מראים שפעמים רבות זה עובד לטובת כולם.

המלצות וייעוץ למי ששוקל לערוך ייפוי כוח מתמשך

אם אתם שוקלים לערוך ייפוי כוח מתמשך עבור עצמכם או עבור קרוב משפחה, להלן מספר המלצות ועצות מקצועיות שיסייעו לכם בתהליך ובהחלטה:

• התחילו את התהליך מוקדם ככל האפשר: מומלץ לא לחכות לרגע משבר. יש לערוך את ייפוי הכוח המתמשך בעודכם צלולים ובעלי כשירות מלאה. רבים נוטים לדחות מחשבות על חוסר כשירות עתידי, אך הניסיון מראה שדווקא עריכת המסמך בגילאי הביניים (50–60) או מוקדם יותר במצבי סיכון בריאותי גבוה, היא מהלך נבון. כך תוכלו לגבש מסמך ברוגע, ללא לחץ זמן, ולהבטיח שהוא משקף היטב את רצונותיכם. אם מחכים לרגע האחרון – ייתכן שכבר תהיה ירידה קוגניטיבית שתעלה ספק בכשירות לערוך את המסמך. לכן, ראו זאת כחלק מתכנון החיים, בדומה לעריכת צוואה או ביטוח סיעודי.
• בחרו בקפידה את מיופה/מיופי הכוח: זה אולי ההחלטה החשובה ביותר. בחרו אדם (או כמה אנשים) שאתם נותנים בהם אמון מוחלט. לרוב בוחרים בן/בת זוג, ילדים או קרובים אחרים. חשבו מי מבין היקרים לכם ישלב אמינות עם יכולת ניהול עניינים. למשל, ייתכן שאתם סומכים רגשית על ילד מסוים, אך ילד אחר טוב יותר בעניינים פיננסיים – אפשר למנות את שניהם בתחומים נפרדים, כל אחד לפי כשרונו. ודאו שמיופה הכוח מוכן לתפקיד ומבין את האחריות הכרוכה בכך. מומלץ לערב אותו/ה בשלב העריכה – לשבת יחד ולהבהיר את רצונותיכם. שיחה פתוחה כזו תחזק את האמון ותמנע הפתעות בהמשך. כמו כן, שקלו למנות מיופה כוח חלופי למקרה שהראשון לא יוכל לפעול (למשל, למנות את שני ילדיכם, כך שאם אחד לא פנוי, השני יתפוס את מקומו).
• התייעצו עם עורך דין מומחה ותכננו את תוכן המסמך בקפידה: יש לפנות לעורך דין המוסמך בעריכת ייפוי כוח מתמשך. ודאו שלעו"ד יש את ההכשרה הנדרשת וניסיון בתחום דיני המשפחה/אפוטרופסות. בפגישה עם עורך הדין, העלו את כל השאלות והחששות שלכם. עו"ד מנוסה יסייע לכם לחשוב על מצבים אפשריים ולנסח הנחיות מתאימות. הקדישו זמן לגבש הנחיות מקדימות ברורות בתחומים החשובים לכם. למשל, האם יש לכם העדפה לגבי מגורים (להישאר בבית ככל האפשר, או דווקא לעבור לדיור מוגן ספציפי), גישה טיפולית במחלות קשות, השקעות כספים, סיוע כספי לבני משפחה וכו’. הנחיות טובות ימנעו התלבטויות עתידיות. מצד שני, הימנעו מהגזמה בפירוט שעלול להגביל יתר על המידה את גמישות מיופה הכוח. מצאו את האיזון – קבעו עקרונות וגבולות, אך השאירו שיקול דעת סביר למיופה הכוח להתמודד עם נסיבות שלא ניתן לצפות מראש. עורך הדין יוכל לייעץ מה נהוג ומה אפשרי חוקית. זכרו שהחלטותיכם כעת צריכות להיות מציאותיות לביצוע בעתיד. אם יש ספק, התייעצו גם עם הרופא האישי או יועץ פיננסי לגבי הוראות בתחומים שלהם (למשל, אם יש לכם מחלה מתקדמת – מה לצפות בהמשך). ככלל, שקיפות עם אנשי המקצוע ועם המשפחה תסייע ליצור מסמך שלם וברור.
• שקלו למנות "אדם מיודע": מומלץ מאוד למנות אדם מיודע אחד לפחות, שיקבל דיווחים ממיופה הכוח. אדם זה יכול להיות ילד אחר, אח, או חבר קרוב – מישהו שאכפת לו מכם ויוכל לעקוב אחרי ביצוע ייפוי הכוח. כך תוסיפו שכבת ביטחון נוספת. ודאו שגם האדם המיודע יודע על תפקידו ומסכים לו. ציינו בתוכן המסמך באיזו תדירות ובאילו נושאים עליו לקבל דיווח (למשל, "דו"ח שנתי על מצב הנכסים וההוצאות יישלח לאחי"). מנגנון זה, אם כי לא חובה, יכול למנוע הרבה אי-הבנות וספקות מול יתר בני המשפחה.
• ידעו את בני המשפחה ושתפו אותם בהחלטה: אף שאין דרישה חוקית ליידע את כולם, ניסיון החיים מראה שכדאי ליידע לפחות את הקרובים ביותר שאתם עורכים ייפוי כוח מתמשך ולשתף אותם (כמידת יכולתכם) בשיקולים. כאשר בני משפחה יודעים מראש מי נבחר ולמה, קטן הסיכוי שיתפתחו מאבקי התנגדות בעתיד. במיוחד אם אתם ממנים אחד הילדים – שוחחו עם הילדים האחרים והסבירו את החלטתכם כדי למנוע תחושות קיפוח. הדגישו שמטרת המינוי היא פרקטית (למשל "הוא רואה החשבון במשפחה, לכן מטבע הדברים שיטפל בכספים"), ולא משום העדפה רגשית. כמובן, יש משפחות מורכבות שבהן שיתוף כזה רגיש – עשו לפי שיקול דעתכם, אך זכרו שסודיות מוחלטת עלולה להתפוצץ אחר כך בצורה של התנגדויות משפטיות. שיחה כנה מראש היא המפתח ללכידות משפחתית סביב הנושא.
• הבינו את גבולות ייפוי הכוח המתמשך: למרות שהוא כלי רב-עוצמה, היו מודעים לדברים שהוא אינו מכסה. למשל, בענייני סוף-חיים (החייאה, הנשמה לחולה סופני) – אם זה חשוב לכם, ערכו גם הנחיות רפואיות מקדימות לפי חוק החולה הנוטה למות, בנוסף לייפוי הכוח. אם יש לכם רצון באשר לחלוקת רכושכם אחרי מותכם – ייפוי כוח מתמשך לא מחליף צוואה, וכדאי לערוך צוואה תקפה בנפרד. אל תניחו שמיופה הכוח "יחלק את הרכוש כפי שצריך" כי אחרי פטירתכם הוא בכלל לא יהיה מוסמך – במקום, כתבו צוואה. כך, שילוב של ייפוי כוח מתמשך (לטיפול בכם בחיים) וצוואה (למה שיקרה אחרי החיים) יבטיח כיסוי מלא של רצונותיכם.
• שמור עותקים נגישים ובצעו ריענון תקופתי: לאחר שהייפוי כוח הופקד ואושר, שמרו עותק שלו במקום בטוח – למשל, כספת ביתית או תיקיית מסמכים, והעניקו עותקים למיופה הכוח ולאדם מיודע. כתבו לעצמכם תזכורת לבדוק כל כמה שנים אם המסמך עדיין משקף את רצונכם. אנשים ושיקולים יכולים להשתנות עם הזמן – ייתכן שתוך חמש שנים תרגישו שבנושא מסוים תרצו לשנות הנחיה, או שמיופה הכוח המתאים הוא כעת מישהו אחר. כל עוד אתם כשירים, אתם יכולים לעדכן (בתנאים מסוימים) או לבטל ולערוך מחדש. משרד האפוטרופוס הכללי אף ישלח לכם תזכורת כל 3 שנים כאמור– נצלו אותה לחשיבה מחודשת. אם החלטתם לבצע שינוי מהותי (למשל להחליף מיופה כוח) – ערכו מסמך חדש בליווי עורך דין. תמיד עדיף מסמך עדכני שמתאים למצבכם העכשווי.
• התכוננו נפשית ושמרו על תקשורת פתוחה: עריכת ייפוי כוח מתמשך יכולה לעורר מטבעה תחושות קשות – הרי מדובר בהתמודדות עם האפשרות של אובדן עצמאות. חשוב לגשת לכך ברמה הפרקטית כ"סידור ביטוחי". לאחר עריכת המסמך, נסו להניח אותו בצד מבחינה נפשית ולהמשיך בחיים כרגיל, בידיעה שיש לכם "רשת ביטחון" משפטית. עודדו גם את מיופה הכוח המיועד לשאול שאלות ולהתכונן. תקשורת פתוחה וגלויה, הן כעת בתהליך העריכה והן בעתיד כשייפוי הכוח יופעל, היא המפתח להצלחת ההסדר.
• היוועצו במומחים במידת הצורך: מעבר לעורך הדין, ניתן לפנות גם לייעוץ של עובדים סוציאליים, יועצי גריאטריה או מתכננים פיננסיים בנוגע להיבטים שונים. לדוגמה, עובד סוציאלי משפחתי יכול לסייע בניהול שיחה משפחתית סביב הנושא, אם המשפחה מתקשה לדבר על כך. אין פסול גם בקבלת "חוות דעת שנייה" מעו"ד נוסף אם יש לכם ספקות. המטרה היא שתרגישו בטחון מלא במסמך שאתם חותמים עליו.

לסיכום, ייפוי כוח מתמשך הוא כלי מומלץ מאוד לכל אדם שחפץ לתכנן את עתידו ולשמור על שליטה בדרך עקיפה גם כשיאבד יכולת. מומחים משפטיים מדגישים שכדאי לא להסס ולהיעזר בכלי הזה לפני שמאוחר.  עם זאת, יש לעשות זאת באופן מחושב ומושכל. בעזרת תכנון מקדים, ייעוץ משפטי נכון ושיתוף האנשים הנכונים, תוכלו לערוך ייפוי כוח מתמשך שישרת אתכם נאמנה, יספק הגנה על זכויותיכם, ויביא לכם ולמשפחתכם שקט נפשי בידיעה שהעתיד מוסדר ככל הניתן. מומלץ בחום לשלב את הנושא בתכנון המשפטי האישי שלכם ולהתאים את ייפוי הכוח המתמשך לצרכיכם הספציפיים, ובכך להבטיח שהעניינים בידיים טובות – תרתי משמע – גם במצבים הלא צפויים של החיים.

צוות עמותת 'מגן לחיים' עומד לשירותכם בכל שאלה, התייעצות או צורך בהכוונה מקצועית בנושא ייפוי כוח מתמשך. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שלב, ואנו נשמח לסייע לכם בעריכת המסמך, בהסבר מקיף וברור על האפשרויות העומדות לרשותכם, וכן בליווי אישי ומקצועי לאורך כל התהליך.